זה הזמן לנסות להוריד מהרוח אל החומר את כל מה שנספג בתאים

התחלנו את המסע חזרה בזמן ובמרחב. מסע היוצא מהעיירה קאנאזווה ומהבית של T.D. Suzuki אבי תורת הזן עובר למסע בחללית השינקאנסן ולמציאות של חיינו. מהלך שיוצא מהאסתטיקה היפנית המוקפדת, מיופיו של הזן ועד לעונג שמעורר דג טרי, מחליק על הלשון, וחזרה אל הערבוב של המוכר והבייתי, של החום האנושי. זה הזמן לנסות להוריד מהרוח אל החומר את כל מה שנספג בתאים. חזרה אל המגע ואל החיבוק העוטף של אהוביי. קדתי המון קידות של השתאות והכרת תודה. כה יפה את יפן, אבל נהיה לי קר, עכשיו הזמן לשוב הביתה. תודה לך Karine Kedar על חזון המסע וכל ההפתעות הנלוות. תודה לקבוצת חברים חדשה, מטפלים ברפואה סינית ויפנית שחוזרים לארץ עם המון ידע ישן-חדש. 'היביקי' מהדהד דרככם ממרחקים. משבוע הבא אני בשתי הקליניקות בתל אביב - במלוא

We embark on our journey back in time, crossing the space time continuum

We embark on our journey back in time, crossing the space time continuum, leaving behind us the city of Kanazawa, and the home of D.T. Suzuki, the Father of Zen, warping into the Shinkansen spaceship and the reality of our modern lives. A progression originating from singular Japanese aesthetics and the beauty of Zen, transcends to the pleasure of a fresh fish, sliding down your throat, a mixture of human warmth, both familiar and intimately private. It's time to try and descend from the divine and spiritual to the material essence that clings to your core. Back to the touch and the embrace of loved ones. I have bowed many a time, in both gratitude and astonishment. Japan, your beauty

An important lesson in humility

What makes prenatal care in the small Tokyo Birth House unique? One of the many pictures I will cherish from this visit says it all: A monitor lying beside the midwife-acupuncturists' toolbox – 20 minutes of monitoring followed by an hour of Japanese acupuncture and moxa treatment (Moxa adds heat, moves Qi and regulates Blood). Every time I think I've gained a fair understanding of how special this place really is, I realize it is only the tip of the iceberg, with another Mount Fuji of endless knowledge hiding just beneath the surface. Our insights, originating from Western Healthcare Conceptions are so different that it seems like an attempt to understand Meridians by opening the anatomic

לשבת על רצפת הטאטמי לשאול שאלות ולצפות

נפרדת מטוקיו בארוחת סיום עם Hoshino סנסיי המיילדת הראשית ממרכז הלידה, לפני כן לומדת מהן עוד על Vsteam(אמבט אדים וגינלי) וצמחים שהם טובים לאמבט אדים עבור נשים, לפני לידה-אחרי לידה ולגיל שמעבר. הן מספרות לי קצת על טיפולים אלקטרו מגנטים, טיפול הכנה של רצועות הרחם ללידה ועל תזונה לנשים סביב הריון ולידה. מספיקה אפילו להיות בתחרות טעימת מיסו של המרכז. נפרדת מרכז הלידה ומהמיילדות Yuko, Akane, Yasuko ומהנשים היפניות שאיפשרו לי לשבת לצידן על רצפת הטאטמי לשאול שאלות, לצפות, ואפילו ללמד משהו וממשיכה לקיוטו. מחלחלת בי ידיעה שהמפגש עימן יצר תנועה פנימית ואני נשארת סקרנית לביטוי של זה בחיי היומיום, בקליניקה, בחדר לידה, בבית עם ילדי.

HIBIKI is a Japanese word that means Resonance from Far Away (ひびき - 遙か彼方)

HIBIKI is a Japanese word that means Resonance from Far Away (ひびき - 遙か彼方) Recap: I arrived in Japan with a group of Israeli Traditional Chinese & Japanese Medicine practitioners. Yesterday, during a session with their teacher – Sensei Yasuda – he asked me to tell him when I felt the HIBIKI? A kind of feeling or energy resonating through the body, a reaction to touch and the interaction with the caregiver. When he explained this concept to the Israeli group of acupuncturists, he stressed the fact that they will very often feel this resonance flowing through them before the patient senses anything. I ask myself if there is a similar process during pregnancy and childbirth? When I returned

"היביקי" (HIBIKI 山海塾) היא מילה ביפנית שפירושה "תהודה ממרחקים"

"היביקי" (HIBIKI 山海塾) היא מילה ביפנית שפרושה "תהודה ממרחקים". תקציר הפרקים הקודמים: הגעתי ליפן עם קבוצה שמובילה קרין קידר ובה מטפלים ברפואה סינית ויפנית. בטיפול עם המורה שלהם - סנסיי Yasuda - הוא ביקש שאומר לו מתי אני מרגישה את ה"היביקי"? סוג של תחושה או אנרגיה שמשתנה בגוף, תגובה למגע ולאינטראקציה עם המטפל. הוא דיבר עם המדקרים הישראלים על העובדה שהם ירגישו את התחושה לרוב קודם עוברת דרכם ואז המטופל יאמר להם שמשהו קורה. שאלתי את עצמי איך זה מתרחש בשדה הלידה? במרכז הלידה בטוקיו חזרתי ושאלתי את מיילדות והמטופלות אם הן זיהו תחושה כזו בלידות? מטופלת אחת סיפרה לי שממש לפני שהלידה השנייה שלה החלה, היא הרגישה 'היביקי' שהגיעה מן התינוקת שלה, שכמו סימלה לה שהיא עומדת להגיע. הפעם הבאה שזה קרה לה

מה מייחד את ליווי ההריון במרכז הלידה הקטן בטוקיו?

מה מייחד את ליווי ההריון במרכז הלידה הקטן בטוקיו? תמונה שאני לוקחת איתי: מכשיר המוניטור שמונח ליד ארגז הכלים של המיילדת-המדקרת. 20 דקות מוניטור ואז טיפול של שעה בדיקור ומוקסה (כלי לחימום אזורים בגוף או נקודות דיקור). בכל פעם שאני חושבת שהבנתי, מתברר לי שזהו רק קצה הקרחון ומתחת מסתתר עוד הר פוג׳י עצום של ידע. התובנות שלנו בתפיסה המערבית כל כך שונות שזה דומה לניסיון להבין מהו מרידיאן על פי מפה אנטומית של אטלס גוף האדם. את מערכת התמיכה של האישה מציירים כמו רקמה עדינה על כרטיס מעקב ההריון. טיפול בקשיי הנקה כולל אמבט חם לכפות הרגלים למשך 20 דקות ואז עיסוי. מגנטים מסייעים בבעיה ברצועות הרחם. אני לא אוכל לחזור עם ידע שאפשר להכניס לארגז כלים, אני יכולה לשבת בפינה להתבונן ולחוש מהות, ואולי ל

בוקר גשום בטוקיו. אנחנו חוצות את העיר בשעה הכי עמוסה של הבוקר, נדחסות לתוך קרון, בדרכנו למרכז הלידה

בוקר גשום בטוקיו. אנחנו חוצות את העיר בשעה הכי עמוסה של הבוקר, נדחסות לתוך קרון, בדרכנו למרכז הלידה. נוסעות לפגוש שלוש מיילדות: Yuko ,Akane ,Yasuko. יוקו, מיילדת ומנהלת את מרכז הלידה הקטן בטוקיו. היא הקימה את המרכז לפני עשרים שנה. יש רק עוד אחד כזה בטוקיו. מרכז הלידה מציין 20 שנה מאז הקמתו: שנים של לידות , אמהות, משפחות וקהילה. רשת תמיכה שממשיכה לטוות את עצמה ולהיות בקשר גם 20 שנה אחרי שהלידה הראשונה נשזרה באלו שאחריה. הזמינו אותנו למעגל אמהות אחרי לידה. מרתק להתבונן בהן, באמהות היפניות. אני ממש חשה איך מתגנבת לליבי קנאה... מנסה לספוג את הסבלנות, הכבוד למרחב האישי, ההתנהלות הנינוחה עם התינוקות. נעים בחדר, המון מידע מסוג חדש, קודים אחרים. מרגישה מוצפת ומנסה לעבד לאט לאט את המידע. מרתק אותי ל

It's a rainy morning in Tokyo. We cross the city at its busiest hour, crammed into a subway car,

It's a rainy morning in Tokyo. We cross the city at its busiest hour, crammed into a subway car, on our way to the Birth House. We're going to meet three midwives: Yuko, Akane and Yasuko. Yuko is the midwife that manages this small Tokyo Birth House. She was the one who founded it twenty years ago. There's only one other like it in all of Tokyo. Celebrating twenty years means two decades of births, mothers, families and a community. A support-net continuously being weaved and intertwined, still interconnected two decades after the first birth was strung into the network. We were invited to join a circle of mothers that had recently given birth. It's a unique experience to take part and obs

"עבודה עם צלקות היא לפעמים כמו לעורר נמר שנמצא בכלוב"

"עבודה עם צלקות היא לפעמים כמו לעורר נמר שנמצא בכלוב". זה משפט שנשאר חקוק אצלי בלב אחרי שהמילדת פיונה האלינן, שהסבירה את המשמעות שלו, בסדנה בשבוע שעבר, כבר חזרה לטפל בצלקות באוסטרליה. מתחת לרקמה הצלקתית חבויים זכרונות, שכבות שכבות של כאב. היום בקליניקה דיברנו על מהי עבודה עם מסלולי הכאב. הכאב הפיזי. עבודה עם ומול כאב מתבצעת בשני מסלולים, מסלול אחד מתייחס למגע, להפחתת רגישות. המסלול השני מנסה לשנות את הדפוס שנצרב במוח, זה שאומר לנו שמגע במקום שווה בהכרח כאב. במקום זאת יועבר מסר שאפשר כבר להוריד את האיום, שיש אפשרת להחלמה. ההבנה שחלחלה אחרי סדנת ה-BirthWork עם המיילדות מאוסטרליה, היתה שאם אנחנו כמיילדות מעורבות בתהליכים שכרוך בהן כאב, עלינו לדעת גם להיות מעורבות בתהליכי ריפוי פיסי וריגשי. אח

Recent Post
Archive
Follow Us
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon
 
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
באות לעולם האזינו לפודקסט על הריון ולידה

קוּרָה - קליניקה וקהילה לנשים – תל אביב