כדאי לייצר מרחק מהנטייה הטבעית להקשיב ללחישות. כדאי להחליף לחישות בידע.

היא הגיעה לקליניקה בתל אביב בתחילת הריון. לידה קודמת הסתיימה בקיסרי חירום, הקולות שלוחשים מסביב אומרים לה לגשת לעוד ניתוח אבל נבטה בה הכרה שנניתן לעשות זאת אחרת. זה סיפור שביקש מתן הכרה לחויה שעברה. לאפשר לדמעות לחדור דרך הסדקים ולסמן אותן, כל אחת מהן. ואז ללמוד ולהיזכר יחד מחדש מהם העקרונות של לידה פעילה? לנסח יחד מסמך עבור הצוות המטפל, פגישות עם בן הזוג, ובסוף איסוף יחד של כל התהליך.

"בזמן שבו אנו מלוות את האישה בדרכה ללדת, עלינו להוות גורם מנחם, לעטוף אותה בעדנה עד כמה שניתן: אין דרך להמנע מהכאב המתחייב מהתהליך, אבל אפשר להתמודד עם הפחדים והסכנות באמצעות גיוס כוחות שמונעים מאווירה של שמחת חיים. חשוב לייצר מרחק מהנטייה הטבעית להקשיב ללחישות הסביבתיות שמייצרות רק דאגה וחרדה מנסיבות אומללות." את הדברים האלו כתבה אנג׳ליק מרגריט, מיילדת שהחלה לערוך הדרכות הכנה ללידה במאה ה-18. היא יצרה את הדגם הזה העשוי, קנווס, בד ועור כדי להכין נשים ללידה. לנגד עיניה עמד הרצון העז להעביר ידע על מנת להפחית תחלואה ותמותה. לפני 260 שנה, ב-1759, מרגריט יצאה למסע של 25 שנה ברחבי צרפת שבו היא הכשירה יותר מ-5000 אחיות, מיילדות, רופאים, ומנתחים...

היא הגיעה לקליניקה בתל אביב בתחילת הריון, לידה קודמת הסתיימה בקיסרי חירום... בשבוע שעבר היא שלחה הודעה שהיתה לידה נהדרת.

https://flashbak.com/the-incredible-cloth-womb-of-18th-cen…/