להרכב המיקרוביום של התינוק יש השלכות על מערכת החיסון שלו ועל בריאותו לכל החיים

מחקרים מצאו כי חשיפה מוגברת לחיידקי המעי והנרתיק של האם כפי שקורה בלידה וגינלית — לעומת חשיפה מוגברת לחיידקי העור של האם כפי שקורה בניתוח קיסרי — מיטיבה עם מערכת החיסון של היילוד.

כך למשל, תינוק שעבר בתעלת הלידה נחשף יותר לחיידק לקטובצילוס שנמצא בנרתיק האם ושייך לקבוצת "החיידקים הטובים"; הוא נלחם בחיידקים מזהמים באמצעות ייצור חומצה לקטית וגם מסייע בעיכול חלב אם.

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics, מצא כי כ-28% מהחיידקים שנמצאים במעי של תינוקות, גם המועילים שבהם, בעלי יתרונות בריאותיים ארוכי טווח, מגיעים מחלב האם וכ-10% נוספים מגיעים אליו מעור החזה של האם (השאר עשויים להגיע למשל מנרתיק האם במהלך הלידה או מהסביבה). זאת במהלך החודש הראשון לחיים ואם ההנקה היתה לפחות 75% מתזונתו היומית של התינוק. נמצא כי בחודש הראשון לחייו עוברת לתינוק כמות החיידקים הגדולה ביותר מההנקה. בנוסף נמצא כי גם לאחר החשיפה למזונות מוצקים, כשההנקה פוחתת, תינוקות ממשיכים להרוויח מיתרונותיה באופן מתמשך — אוכלוסיית החיידקים שנזרעה במעי שלהם, גם אלו המועילים, נותרת בגופם.

מדענים שלקחו דגימת צואה מ-98 תינוקות שוודים במהלך השנה הראשונה של חייהם מצאו קשר בין התפתחות המיקרוביום במעיו של הילד לבין האופן שבו הוא נולד. הבקטריה במעיים של התינוקות שנולדו בניתוח קיסרי הייתה הרבה פחות דומה לזו שבמעיים של האימהות שלהם בהשוואה לתינוקות שנולדו וגינאלית.

המחקר מצא גם שלתזונה של התינוקות היתה השפעה ישירה על התפתחות הבקטריה במעיים שלהם – בעיקר ההחלטה להניק או לתת בקבוק וגם תזמון הפסקת ההנקה. דווקא הפסקת ההנקה, ולא כמו שהניחו עד לאחרונה, התזמון של שילוב אוכל מוצק, התגלו שמניע המרכזי להתפתחות מיקרוביאטה בוגרת. ההערכה היא שהבקטריה במעיים היא המקור לחומרים המזינים ולוויטמינים של התינוק הגדל.

הבקטריות במעיים שלנו יודעות להשתלב עם תהליכים נורמליים בתאים שלנו כדי לייצר חומצות אמינו למשל, ומאמץ רב מושקע כיום כדי להבין את התפקיד של משפחות שונות של בקטריות במטבוליזם, במערכת החיסונית ואפילו בפסיכולוגיה האנושית. המחקר הראה גם שלמרות שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי קיבלו פחות בקטריות מהאם, עדיין עברו אל התינוק בקטריות מהעור ומהפה של האם. ברגע שבקטריה מתבססת במעי של התינוק, האוכלוסייה שלה משתנה בהתאם לתזונה שלו. החשיבות של מועד הפסקת ההנקה קשורה לחומרים המזינים בחלב האם שמאפשרים לבקטריות לשגשג. ברגע שהחומרים הללו אינם זמינים יותר, משגשגות בקטריות אחרות ששכיחות יותר במעי הבוגר (במעיים של תינוקות שקיבלו בקבוק נמצאו אוכלוסיות בקטריה ששייכות לקלוסטרידיה שאופיינית למבוגרים וכללו רוזבוריה, קלוסטריום ואנרוסטיפים. לעומתם, במעיים של תינוקות שינקו עד גיל שנה נמצאו אוכלוסיות משגשגות של ביפידובקטריום ולקטובצילוס).

מעי התינוק ואנטיביוטיקה – השפעות ארוכות טווח

אנטיביוטיקה מהווה כרבע מכלל התרופות שרושמים רופאים לילדים, כשלמעלה משליש מהמרשמים נחשבים למיותרים. בנוסף לחששות מהיווצרותן של בקטריות חסינות לאנטיביוטיקה, התרופות האנטיביוטיות מפרות את האיזון במיקרוביום של התינוק באופן משמעותי כל-כך, שמחקרים רבים שנעשו לאחרונה מראים כי יש לה השלכות ארוכות טווח על עודף משקל, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. במקרה של אלרגיות למשל, קיימת הערכה שהאנטיביוטיקה פוגעת בבקטריות שמסייעות לתאים במערכת החיסון להתבגר. התאים הללו חיוניים לריסון של המערכת החיסונית כשהיא באה במגע עם אלרגנים. גם אם הבקטריות הללו מתאוששות כשמפסיקים לקחת אנטיביוטיקה, הנזק למערכת החיסונית הוא ככל הנראה בלתי הפיך.

החוקרים ניסו לבדוק גם קשר לעליה המדאיגה בשכיחות של מקרי אסטמה אצל ילדים עד גיל ארבע. ההנחה היא כי שינויים במיקרוביום של המעיים משפיעים על אוכלוסיות של בקטריות טובות במערכת הנשימה – כאשר ערעור של האיזון המיקרוביום תורם לגורמים הסביבתיים שבעטיים שכיחות התופעה הזו עולה, תופעה שניתנת לטיפול, אבל גורמת לאי נוחות רבה וסטרס מיותר אצל ההורים והילדים.

מחקרים שנעשו בשנה האחרונה הראו כי לרחם – שעד לאחרונה נחשב לסביבה סטרילית – יש מיקרוביום משלו, עם בקטריה שנמצאה כמעט בכל השליות ומי השפיר שנבדקו. המסקנה היא שהמיקרוביום של התינוק מתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, אבל הוא עדיין אינו מפותח לגמרי ברגע הלידה. השינוי הדרמטי ביותר חל בשנה הראשונה והחוקרים מעריכים שהמחצית הראשונה של אותה שנה מהווה ככל הנראה 'חלון זמנים קריטי' להתפתחות בריאה של המיקרוביום שמגיעה לבגרות מלאה סביב גיל שלוש.

למידע נוסף:

1. Cell Host & Microbe, Bäckhed et al.: "Dynamics and Stabilization of the Human Gut Microbiome during the First Year of Life" http://dx.doi.org/10.1016/j.chom.2015.04.004

2. Cell Host & Microbe, Vangay et al.: "Antibiotics, Pediatric Dysbiosis, and Disease" http://dx.doi.org/10.1016/j.chom.2015.04.006

3. International Journal of Epidemiology, Dahl et al.: “Preterm infants have distinct microbiomes not explained by mode of delivery, breastfeeding duration or antibiotic exposure” https://doi.org/10.1093/ije/dyy064